במאמר הקודם סקרנו את יתרונות וחסרונות הבנייה של דקים מעץ רך. במאמר הבא נסקור את יתרונות וחסרונות בניית דקים מעץ קשה.

יתרונות העצים הקשים:

• מראה יוקרתי – בבתי יוקרה, במרפסות קטנות ברבי קומות או בבניה בארכיטקטורה מודרנית, העצים הקשים משדרים יוקרה. הגימור המדוייק, חלקות פני השטח, היעדר העיניים והטקסטורה שמשדרת "זה עץ שבא מחו"ל" מפתים רבים לשדרג את החצר או המרפסת שלהם כך שתשדר את אותו האופי שמשדר הבית.
• עמידות בפני מזיקים – העצים הקשים, בעיקר קמרו ואיפאה, הם בעלי משקל סגולי גבוה (עצים בצפיפות גבוהה) ומכילים, באופן טבעי, חומרים, שמזיקי ארצינו אינם אוהבים. הדבר משפר משמעותית את עמידותם באזורים בהם הסיכוי להימצאות מזיקים גבוהה (כמו בתים בגבול יערות, בתי קרקע, סביבת אזורים חקלאיים וכו').
• עמידות בתנאי מזג אויר – העצים הקשים מתכווצים ומתפשטים פחות מהעצים הרכים ובכך שומרים על מראם לאורך השנים. הם אינם מוציאים עיניים או שרף ורק תחת הזנחה ארוכת שנים עלולים לפתח סדיקה בלוחות.
• עמידות בנגיפה ושחיקה – דקים מעצים קשים לא נפגמים/נשרטים/נחרטים בקלות ולכן גם בנפילת עצם כבד או חד וכן נעלי עקב מחודד, לא משאירים עליהם סימן. חוזקו וקשיותו של העץ הופכים אותו לעמיד מאד בשחיקה גם באזורים ציבוריים מרובי הולכי רגל.
• טקסטורה מרובת גוונים – בכל דק מעץ קשה, יתגלו פעמים רבות לוחות בעלי גוונים שונים ולעיתי עד כדי צבע שונה. בהרכבת משטח שלם נוצר אוסף מרהיב של גוונים שמייצר עניין ויופי במראה הכולל של החצר.

חסרונות העצים הקשים:

• קשיות – העץ הקשה הופך כל נפילה עליו כמעט כנפילה על רצפת קרמיקה. הילדים מתרוצצים?! קחו זאת בחשבון.
• חום – המשקל הסגולי והצפיפות של העץ הופכים אותו לקבל חום די טוב. זה נהדר אם רוצים לאגור אנרגיה, זה פחות טוב אם רוצים ללכת עליו ברגלים יחפות ביולי-אוגוסט. (אלא אם כן, כמובן, בנינו לכם פרגולה מעל.).
• האפרה – רוב העצים הקשים מאפירים. ניתן לומר זאת גם על העצים הרכים, אך בעוד את העצים הרכים אנו משמנים עם שמן בעל פיגמנט (כלומר, שמן בצבע מסוים) שמגן על העץ טוב יותר ובד בבד מסתיר את ההאפרה, בדק קשה אנו לרוב משמנים את הדק בשמן שקוף כדי לשמור ולהעצים את המראה הטבעי שלו. עם הזמן, שמן שקוף פחות מסתיר את תהליך ההאפרה. יש אנשים שאוהבים את זה, אבל לאלו שלא…  כמובן שניתן לפתור זאת על ידי ליטוש כל כמה שנים או שימון בשמן עם פיגמנט.
• צבע – בעץ קשה הלוחות אינם אחידים בצבעם ולעיתים אף מכילים טקסטורה שונה. שימון בשמן עם פיגמנט אינו מעמעם את השוני אלא רק הופך אותו לשוני עם פיגמנט. אם אתם אוהבים דק אחיד לחלוטין בגוון ובטקסטורה, עץ קשה קצת יתקשה לענות על הדרישה הזו.
• מידות – חיסרון זה נוגע לתהליך הרכבת הדק. בעץ קשה, פעמים רבות, אין במחסני העצים מגוון אורכים הזהה לזה שקיים בעצים רכים.הדבר בא לידי ביטוי בצורך ב"תפרים". מהו "תפר"? תפר הוא מצב בו אין לוח אחד ארוך מספיק להגיע מצד אחד של הדק לצד שני ויש "לשרשר" לוחות. נקודת ההשקה של שני הלוחות, נקראת "תפר". בשל מגוון מצומצם יותר, לרוב, של מידות של לוחות במחסני העצים, הסיכוי ל"תפר" בדק גבוה יותר.
• מחיר – בשל עלויות גבוהות הנוגעות לתהליכי כריתה ושינוע בארצות המוצא של עצים אלו, וכן מיסים ומכסים, דקים מעצים קשים יקרים משמעותית מדקים מעצים רכים. כמובן שיש מנעד מחירים, לא כל הקשים שווים במחירם וגם לא כל הרכים, אך ככלל, הם יקרים יותר.

רגע ומה לגבי תחזוקה?! של מי התחזוקה יותר יקרה?

בנושא זה ישנן מספר אסכולות בארץ. ישנם שטוענים שיש לשמן את הדק פעם בשנה, ישנם שטוענים שדק מעץ רך פעמיים בשנה ודק מעץ קשה פעם בשנה. יצרני השמנים ממליצים בכלל כל רבעון (אבל האינטרס שלהם ברור). אז מה אנחנו ממליצים?! לא משנה מאיזה עץ הדק שלכם, שמנו פעמיים בשנה. החודשים המועדפים הם אפריל ואוקטובר. ניקוי הדק ושימונו כל חצי שנה מבטיח שהרבה מתופעות הבליה המתוארות בשאלות הקודמות, יפחתו משמעותית או לא יתרחשו כלל כשמטפלים בדק כראוי. אז לשאלה – התחזוקה של מי יותר יקרה? לעצים רכים יש עיניים ושרף ומכות והעצים הקשים מאפירים כך שבגדול, הוצאות התחזוקה לאורך השנים כמעט זהות.

אנו רוצים להבהיר שתהליך השימון הוא פשוט מאד ואינו דורש איש מקצוע ואף לא יגזול הרבה מזמנכם ולכן חשוב להקפיד על כך.